משמעות ההקשבה האמפתית
להקשבה האמפתית במהלך השיחה המוטיבציונית יש כמה מטרות ומשמעויות.
להלן חלק מהן:
- מכבד את הדובר
- מעצים את הביטחון העצמי של הדובר, ומפתח את תחושת המסוגלות העצמית שלו.
- משדר לדובר: "אתה חשוב ואני לא שופט אותך ".
- יוצרת סביבה אוהדת המסייעת לשיתוף הפעולה
- מפחית מתחים .
- בונה אמון
- מעודד פתיחות והצפת מידע.
- מביא לשיתוף ברעיונות מחשבות ורגשות.
- בזמן שהדובר מדבר הוא מקדם את עצמו טוב יותר מכל עצה שיקבל
מהי אמפתיה?
אמפתיה הינה היכולת לחוש ולהבין מה מרגיש או חווה אדם אחר מבלי להיות בנעליו וללא צורך לחוות חוויה דומה. בנוסף לבטא את דבריו של האחר בצורה כזו שהזולת יחוש שמבינים אותו מבלי שיפוט ופרשנות.
התהליך האמפתי הוא אינטואיטיבי ומבוסס בעיקרו על שימוש מבוקר במנגנון ההשלכה. בעל האמפתיה "מגייס" את מלוא טווח התנסויותיו, חוויותיו ועולם דמיונו כדי להתקרב למה שמתחולל בפנימיותו של האחר. האמפתיה מורכבת הן מרגישות לרגשות שמבטא האחר והן מהיכולת המילולית להפגין כלפי הזולת את קיומן של ההבנה והרגישות האלה. הקשר האמפתי מחייב הפרדה ברורה בין העצמי שלי לעצמי של הזולת.
האמפתיה מורכבת מהיבטים קוגניטיביים, רגשיים ואפיוני תקשורת; המרכיב הקוגניטיבי משמעו היכולת לאמץ את נקודת מבטו של האחר. המרכיב הרגשי מדגיש את ההשתתפות בחוויות הרגשיות של הזולת. לבסוף, המרכיב התקשורתי מדגיש מסרים לא מילוליים המועברים בתקשורת הבין- אישית דרך שפת גוף אמפתית וטון דיבור.
הזהר מהזדהות!
קיימת חשיבות לשמירת הגבול שבין נותן האמפתיה למקבל. כאשר בעל האמפתיה גולש להתמזגות עם השני ועם חוויותיו זהו תהליך של הזדהות. סכנה נוספת בשימוש באמפתיה מתקיימת כאשר המקשיב הופך למעורב מאד בטיפול, עד כדי כך שהוא מגלה דאגה הורית כלפי הצד האחר. הוא עלול לכוון אותו לפי קריטריונים שיפוטיים שנכונים בפיסתו, ולא לעמוד על צרכיו השונים.
מהי הקשבה?
ההקשבה היא תהליך קוגניטיבי ורגשי, הכולל חיפוש משמעות והבנה; תהליך של תשומת לב ומודעות, המכוונות אותנו לקבלת מידע מגּוון: מידע מילולי – השפה, המילים הנאמרות; מידע קולי – מִגוון הקצבים, אינטונציות, גובה הצליל, חיתוך הדיבור, הססנות, הפסקות, שתיקות; מידע ויזואלי – שפת גוף, תנוחה, תנועות ראש וחלקי גוף, שינויי צבע; וכן מידע על מה שמעבר – רגשות, צרכים, אנרגיות.
במחקריו של אלברט מארביאן נטען כי לתוכן ולמילים בתקשורת יש השפעה בשיעור של 7%, אולם לטון הדיבור יש השפעה בשיעור של 38%, ולשפת הגוף – השפעה של 55%. לפיכך בתקשורת פנים אל פנים, הקשבה מלאה כוללת הקשבה שמעבר למילים – לשפת הגוף, לטון הקול, לדברים שלא נאמרים. לעתים מה שלא נאמר, מה שמעבר לנאמר, חשוב יותר מן המילים הנאמרות באופן גלוי. הבנת המרכיב המטא-ורבלי בהקשבה מצריך ערנות גבוהה והתכוונות מלאה.
יתרונות ההקשבה האמפתית
באמצעות תשומת לב כזו, אנו מתחילים לחוש את התנועה שבחייו הפנימיים של האחר. ההקשבה מאפשרת לאחר לבוא לידי דיבור, למצוא את קולו העצמי. הקשבה אמיתית היא כזו שמאפשרת להיבט חבוי של עצמיותו של הדובר להתגלות. ההקשבה בונה יחסי אמון הצדדים; היא מעצימה את המטופל ומפתחת את תחושת המסוגלות העצמית שלו.
שימו לב לדרך..
הקשבה משמעה בראש וראשונה נוכחות: נוכחות-עם-האחר, נוכחות בכאן-ועכשיו של המפגש. אפשר לשבת מול אדם ולא להיות נוכחים באופן מוחלט – להיות רחוקים, מוטרדים על ידי מחשבות חיצוניות, ממוקדים בסדר היום שלנו. הקשבה, לעומת זאת, תובעת מאתנו להשקיט את הרעש שבתודעתנו; היא מערבת גם את האוזן החיצונית וגם את "האוזן הפנימית" – את הלב. הקשבה דורשת ריכוז ותשומת לב, כדי שנוכל לשמוע את הדבר שהאחר מביע, בין אם הוא מביע אותו במילים ובין אם הוא מביע אותו בין המלים ומעבר להן.
אלו אלמנטים נותנים תחושה של הקשבה ?
את הגורמים אשר מובילים לתחושה של הקשבה ניתן לחלק למספר סוגים מרכזיים, מילוליים, הבעתיים-התנהגותיים ופיזיים.
- לאפשר לדובר להתבטא בחופשיות, תוך נקיטת עמדה לא ביקורתית ולא שיפוטית.
- חזרה על דבריו של הדובר
- שאילת שאלות פתוחות כמו: כיצד? איך זה השפיע עליך? מה? מהי? האם אתה יכול לספר עוד קצת על…..
- אשר את הקשבתך ע"י מילות אישור קצרות ולא מחייבות כגון: "אהה ", " הבנתי" 'וכו
- שקף לדובר את אשר הבנת מדבריו ואת תפיסתך לגבי רגשותיו
- סביבה שקטה
- התייחסות לרגשותיו ומבע פניו של הדובר
- ברמה הפיזית : קשר עין במידה , מבט
- צורת ישיבה דרוכה, מקשיבה.
- הנהן בראשך, שמור על קשר
אלו אלמנטים נותנים תחושה של חוסר הקשבה?
- שאילת שאלות מרובות במיוחד על הפרטים הקטנים שמעניינים את המקשיב ולא את הדובר.
- מקשיב אקטיבי- יש לו יותר מה לספר מלהקשיב
- אדם שמספר על עצמו.
- הקטנת הבעיה.
- קצב מהיר של שאלות, שלא מאפשר לדבר ולענות כמו שצריך ונותן תחושה שמה שמעניין זה השאלות ולא התשובות.
- שאלות סגורות, שיפוטיות ,שאלות ביקורתיות (למה), דיכוטומיות(כך או אחרת),
- גורמים מסיחים
- נתינת פתרונות מיידים
- ברמה הפיזית: התעסקות עם משהו, פלאפון למשל. התייחסות לכל גורם מסיח, ישיבה עם הגב או עם הצד, פיהוקים.