על פי ניסיונו של דה – בונו , מרבית המנהלים מאמינים שחשיבה מיועדת לפתרון בעיות בלבד, ובעיות אין צורך לחפש- הן צצות מאליהן. כשקיימות בעיות, קיים צורך מיידי בהעלאת רעיונות, ועל כן למידת מיומנויות חשיבה יצירתית איננה עוד בגדר מותרות, אלא הכרח המציאות.
לעומת זאת , קיימות קבוצות ספציפיות בארגון (מחקר ופיתוח, שיווק, מוצרים חדשים, קבוצות חשיבה או קבוצות שיפור ) הזקוקות ליצירתיות יום-יומית, זוהי מהות העבודה שלהן.
כיוון שמיומנות חשיבה יצירתית היא כלי הכרחי להצלחה כיום, לא ניתן עוד להתייחס לנושא זה כנושא אזוטרי שנועד לשבור שגרה , שבו העלאת רעיונות היא בשביל "הכיף" – מתוך תקווה שההשראה תספק רעיון חדשני ושימושי.
יש לשנות את התפיסה, להתייחס לנושא החשיבה היצירתית בהרבה יותר רצינות – וזו המשמעות של "יצירתיות רצינית" שהיא היכולת להיות רציני בכל שלב של תהליך החשיבה היצירתית.
אחת המשמעויות של "יצירתיות רצינית" היא היכולת להתכוונן על מוקד יצירתי, תהליך לו קורא דה – בונו "יצירתיות ספציפית".
אם כך, על אף שנהוג להסתכל על הכלים לחשיבה יצירתית ככלים שנועדו בעיקר לפתרון בעיות , יש שימושים הרבה יותר פורים ו"חכמים" לטכניקות לחשיבה היצירתית, ולמטרה זו עלינו להתכונן .שימוש מושכל בטכניקות אלו, יאפשרו לכם להגיע ליתרונות תחרותיים על פני המתחרים שלכם.
תמיד יש דברים שאפשר להסתכל עליהם מזווית חדשה, ואז הרעיונות שאתה מעלה הם חדשניים, כי אתה פועל על "קרקע בתולה" . צריך לחפש את המוקדים האלו,, שם נמצאות ההזדמנויות.