מאת מיכה שנהב, יועץ ומנחה התנהגותי בארגונים, מרכז טל
מהי אי שיפוטיות? ומדוע היא משתלמת כלכלית?
אנו חיים בעידן שבו העולם הינו חנות גדולה, אין סופית של רעיונות. העניין הוא שמרוב ערגה כלל עולמית לכסף, נהוג ומקובל כיום בעולם העסקי ובצדק מסוים, לקצר דרכים ולקנות רעיונות טובים בכסף. זה חוקי וכנראה גם משתלם. תשאלו כל חברת סטארט אפ שנמכרה. אולם זהו שלב מתקדם מאוד בהתפתחותו של רעיון. בשלב זה לכסף יש תפקיד מרכזי מדי והרעיון נמכר לאחר שהקונה הפחית באמצעות כלי המשא ומתן את רמת הסיכון ואי הוודאות שלו לרמה מינימליסטית, לעתים אף אפסית. אחרת הוא לא היה קונה.
כוונתי כאן היא לשלב מוקדם יותר בגלגולו של רעיון. נקודת הזמן שבה אין בעצם מרכיב של 'משא ומתן'. בוודאי שלא כספי. נקודת ההמצאה של הרעיון. זוהי הנקודה המרתקת ביותר בדרכו של רעיון. מעיין היצירה שמדהים אותי כל פעם מחדש. הזמן שבו הרעיון עדיין אינו מבויית וניתן לחשוב עליו כמו על פלסטלינה בידיו של פסל מפורסם. בעל הרעיון עדיין מתענג מהרוח החזקה של המקוריות והבלעדיות שנושבת ממנו רגע לפני המגע עם המציאות העסקית.
תחשבו רגע: כולנו קונים עגבניות בסופר הקרוב לביתנו. זוהי שיגרה. בטיול המשפחתי הקרוב סעו עם הילדים למושב נאות הכיכר ושלמו כמה שיבקשו מכם גם כדי לקטוף ולאכול עגבניות אבל לא רק! עשו זאת בעיקר כדי לטעום עם ילדכם את הראשוניות של הטבע. כמו ילדים, גם רעיונות זקוקים לסביבה ראשונית, מתרגשת, מתפעמת.
הטענה היא כי רעיונות מקוריים נולדים וחיים עוד בטרם הכסף נכנס לתמונה ואף על פי כן הם הדלק והמנוע של החיים בעידן הפיננסי שלנו שלנו. ממש כמו נשימה הזקוקה לאוויר. זו הסיבה שבגללה בחנות הגדולה של הרעיונות לא משלמים בשקלים או בדולר יציג. המטבע הרשמי כאן הוא 'אי שיפוטיות'. שילמת חצי אי שיפוטיות בלבד- תקבל רעיון רק חצי מעניין (זה מעניין אותך? אותי לא). שילמת אי שיפוטיות שלם- תקבל שלל רעיונות שאף אחד לא חשב עליהם קודם.
אגב, בחנות הגדולה של הרעיונות אין הנחות. אין 'תעשה לי מחיר' ואין 'באתי מרחוק'. כל רעיון הוא מלך ואוהבים אותו כפי שהוא.